מעש תעשיות פלדה 2001 בע"מ ואח' נ' משרד הפנים

פסק דין

1.במוקד עתירה זו עומדת טענת העותרת ולפיה החלטת המשיב שלא להאריך את אשרות העבודה של העובדים הזרים המועסקים אצלה משנת 2011 לאור העובדה שרשומים על שם החברה עובדים אחרים אשר טרם עזבו את הארץ – הינה החלטה בלתי סבירה.

2.העותרת היתה בעלת היתר להעסקת 3 עובדים זרים משנת 2011 בענף התעשייה וניתן לה גם היתר מיוחד להעסקת עובד זר אחד נוסף באותה שנה. תוספת זו ניתנה לה על מנת לאפשר לעובדים הזרים לעבור בין מעסיקים בעלי היתרים ובמטרה ליצור תחרות בענף.

כאשר פנתה העותרת למשיב בבקשה להנפיק אשרות עבודה בהתאם להיתר שניתן לה, הודיע המשיב לעותרת כי לא ניתן להיענות לבקשה מאחר ולעותרת הוקצו 4 עובדים וזאת כאשר נמצא ברישומי המשיב כי 5 עובדים שעבדו אצל העותרת מופיעים בסטאטוס "בירור". לאור עובדה זו דחה המשיב את בקשת העותרת.

3.נכון למועד הגשת העתירה היו רשומים על שם העותרת 3 עובדים נוטשים, כלומר עובדים שעבדו בעבר אצל העותרת, עזבו אותה ומאז לא נרשמו כמועסקים אצל בעל היתר כדין ואף לא עזבו את הארץ. שניים מהם נמצאים בסטאטוס הזה מסוף 2010 והאחר, מסוף 2009.

על פי הנוהל, לא ניתן לתת אשרה לעותרת במצב עובדתי כזה וזאת עד לחלוף 3 שנים מיום נטישת העובדים כאמור לעיל, או עם עזיבת העובדים הנוטשים את הארץ.

4.לטענת העותרת נוהל זה אינו סביר מאחר והוא מטיל על העותרת משימה בלתי אפשרית לעקוב אחר העובדים הזרים העובדים בשרותה ולמעשה, להטיל עליה חובות שלטוניות מבלי שיש לה לכך כל הסמכה מן הדין.

5.לאחרונה ניתנה החלטת ממשלה המאמצת את האמור בהסכם שנחתם בין המדינה לבין התאחדות התעשיינים בעניין מכסות עובדים זרים בתעשייה לשנת 2012 ועידוד תעסוקת ישראלים. על פי הסכם זה, מכסת ההיתרים המירבית לענף התעשייה תעמוד בשנת 2012 על 200 עובדים ובשנת 2013 - על 50 עובדים. בכל מקרה, הקצאת ההיתרים תתבצע באמצעות הארכת היתרים קיימים בלבד ולא יינתנו היתרים חדשים.

6.למעשה, עתירה זו יכולה להיראות כעתירה תיאורטית מאחר ומבוקש בה להאריך את רישיונותיהם של העובדים הזרים המועסקים אצל העותרת עד לסוף שנת 2011. אולם, עניין זה אינו תיאורטי מאחר וכפי שראינו, ההיתרים בשנת 2012 יכולים להינתן רק באופן שהם מאריכים היתרים משנת 2011. לפיכך, העתירה אינה תיאורטית ויש בתוצאותיה כדי להכריע בגורל העובדים הזרים האמורים לעבוד אצל העותרת בשנת 2012.

7.החלטת המשיב שלא ליתן אשרה כמבוקש נראית לי סבירה בנסיבות העניין.

המדיניות הכללית היא לצמצם את מספר העובדים הזרים המועסקים בענף התעשייה.

מצב דומה נדון בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בעתירה מנהלית 46451-10-10. באותו עניין נדון עניינם של העובדים הזרים בענף החקלאות.

במהלך הדיון באותה עתירה גובש נוהל על ידי המשיב אשר קבע כי מעביד יהיה זכאי לכך שעובדים נוטשים לא יהיו רשומים על שמו כאשר העובד הנוטש יצא את ישראל יציאה של קבע או שנרשם כדין כעובד של חקלאי אחר או שחלפו 3 שנים מיום הדיווח של החקלאי על הפסקת העובד הזר.

באותו עניין קבע בית המשפט כי הנוהל הוא נוהל סביר ומשתלב במדיניות הממשלה שמטרתה צמצום מספר העובדים הזרים בישראל.

8.כך גם בענייננו. המטרה לצמצם את מספר העובדים הזרים בענף התעשייה זהה למטרה לצמצם את מספר העובדים הזרים בענף החקלאות.

גם בענף התעשייה עניין "זיכוי הנוטשים" לאחר 3 שנות היעדרות של העובד הזר, היא החלטה סבירה העומדת במבחן האיזון שבין מדיניות הממשלה לבין צורכי העותרת ומעסיקים אחרים כדוגמתה.

9.לאור האמור אני סבור שהחלטת המשיב הייתה החלטה סבירה ולכן לא מצאתי לנכון להתערב בה. העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ד סיון תשע"ב, 04 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: